חינוך גורים – הרגלה לתיחום
נתחיל מזה שלא כל גור צריך גדר גורים. ישנם גורים שבהחלט יכולים להסתדר מצוין בלי גדר גורים. אפשר להסתדר בלי גדר גורים כשמסדרים נכון את הבית, כשפורקים לגור מספיק אנרגיה, כשיוצאים איתו להרבה טיולים וכשהגור לא מראה סימני הרס או נשנוש רהיטים.
גורים הם דף חלק. הם לא יודעים מה מותר ומה אסור, מה צעצוע ומה רהיט, איפה לעשות פיפי ואיפה לא. לפעמים צריך הכוונה כלשהי כדי ללמוד את זה אם הזמן. תיחום הכלב מאפשר לנו את ההכוונה הזו גם כשאנחנו לא נמצאים.
על מנת לתחום אזור נשתמש בכלוב אילוף, גדר גורים, כלוב הטסה ועוד.
שאנחנו לא נמצאים אין לכלב שום מניעה מלנשנש את הספה, לאכול את השולחן, להשתין על המיטה, ללכת לפה, ללכת לשם ובקיצור, הכל חוץ מלנוח. ריבוי האופציות הזו לעתים תקשה על הגור להניח את עצמו ולהירגע.
כשהגור מורגל לגדר, הרבה יותר קל לו להירגע כשהוא נשאר לבד והוא לא לומד כמה כיף זה יכול להיות להרוס לכם את הבית.
הגור חייב לעבור הרגלה הדרגתית מסוימת על מנת להיות מסוגל להירגע בגדר. אסור בשום אופן להכניס את הגור לגדר ולסגור כבר בפעמים הראשונות. ללא הרגלה הגור יכול להילחץ הרבה יותר מהמצאותו בתוך הגדר והוא לא יצליח להירגע ולנוח.
הרגלה לגדר גורים
- כדאי להשאיר את הגדר פתוחה ולהפוך אותה למקום הכי שווה בבית.
- יש להשאיר את הגדר פתוחה עבורו באופן קבוע במהלך 3-4 ימים הראשונים.
- להחביא בה חטיפים שווים שהגור ימצא אם הוא במקרה ייכנס לשם מיוזמתו.
- לשחק בפנים עם הגור עם צעצועים שהוא אוהב, לעבוד איתו על משמעת / איפוק / טריקים
- אם הוא נכנס פנימה מיוזמתו, לזרוק לו בהפתעה חטיפים שווים במיוחד, על מנת ליצור אפקט "וואו" בכל פעם שהוא נכנס מיוזמתו.
חשוב לזכור, הקושי של גורים להישאר לבד בתיחום נובע בעיקר מהקושי להיות רחוק מבני הבית.
חשוב להם להיות קרובים ולהרגיש חום גוף וקרבה ולכן הסגירה מאוד קשה להם.
אם חשוב יותר לגור להיות לידכם אז כל הצ'ופרים שבעולם לא ינחמו אותו כשהוא נשאר לבד.
הכי חשוב כרגע שהוא יחווה רגיעה כשהוא סגור בכלוב.
הרגלה לסגירות הגדר
יש תרגיל שאני מאוד אוהב להתחיל איתו כשאני מתרגל סגירות ראשונות.
תסגרו לגמרי את התיחום כשהכלב בפנים ותתיישבו לידו מבחוץ ותתחילו לטפטף לכלב צ'ופרים בקצב דיי גבוה (כל 2 שניות בערך) דרך הסורגים. אם הוא מרגיש בנוח עם הסגירה למשך מספר צ'ופרים רצופים (נגיד, 10-20 חתיכות) תפתחו את הגדר ותאפשרו לו לצאת.
מחוץ לגדר אין צ'ופרים.
בקשו ממנו או נתבו אותו להיכנס שוב ובצעו את התרגיל שוב באותה הצורה בדיוק, ממש תלמדו את הכלב שבתוך התיחום הסגור יכול להיות ממש רגוע ונעים ומחוצה לו לא קורה שום דבר מעניין.
אם קשה לו, תדאגו לתרגולים קצרים והפסקות כיפיות בין התרגילים.
מה עושים בהפסקה?
משחקים, ממזמזים אותו, נותנים לו סתם להסתובב בבית וכל פעילות שהוא יהנה ממנה שיכולה לגרום לו לקשר את התרגול עם הסגירה למשהו מהנה. ניתן גם לצאת לסיבוב קצר לפריקת צרכים
(ייתכן והגור במצב רגשי ולכן ירצה לפרוק צרכים).
ההפסקה גם מלמדת את הכלב שסגירה לא תעמיד אותו במצב נפשי קשה והוא יקבל הפסקה שתקל עליו. אם תהיה סגירה ממושכת מיד בהתחלה הוא לא ירצה לשתף פעולה בתרגיל הבא, כי הוא ידע שהתרגיל הולך להיות ממש קשה והוא לא יעמוד בו.
ככל שעושים את זה יותר אפשר לרווח בין הצ'ופרים ולהאריך את התרגול לפרקי זמן ארוכים יותר.
מה שחשוב לזכור הוא, שהתרגול העיקרי כאן הוא תחושת הרוגע והנינוחות בתוך הגדר.
אחרי שתרגלתם מספר ימים את השלבים עד כה כעת תוכלו לעבור לשלב הבא.
תתחילו מהשלב האחרון, כאשר לקראת סיום התרגיל תפתחו את הדלת מבלי שיצא ותשאירו לו תעסוקה עצמית (עצם, קונג ממולא, צעצועי האכלה) שיעסיק אותו לבד, בשאיפה לכמה שיותר זמן.
לפתוח את הגדר מספר דקות לפני שהוא מסיים. בהמשך לא לפתוח ולהשאיר אותו שם.
להישאר ליד הגור והגדר, להתעסק בעניינכם ולא ליצור עמו קשר עין או יחס,
לחזק מדי כמה דק' על התעסקות עצמית ורוגע כשהגדר סגורה.
אם הוא נראה סופר רגוע ונינוח נסו להתרחק ממנו בהדרגה, אך תישארו בטווח ראיה שלו.
אם הוא ממשיך להיות סופר רגוע נסו לעזוב לכמה שניות ולצאת מטווח הראיה שלו.
כשאתם חוזרים אל תתייחסו אליו בצורה מיוחדת, התעלמו והמשיכו בשלכם.
עכשיו מגיע חלק חשוב – תפתחו את הדלת לפני שהוא מסיים את ההאכלה העצמית ותאפשרו לו לבחור אם להישאר בפנים או לצאת.
עשו את השלב הזה פעמיים ביום, לא יותר ונסו כל פעם להתרחק קצת יותר, להתעסק בדברים שלכם במקומות מרוחקים יותר בבית ולפרק זמן ארוך יותר.
הקפידו לא להתרחק מידיי כדי למנוע מצבים של בכי ונביחות.
כעת מגיע השלב הסופי ואולי הקשה ביותר –
בשלב הזה אנחנו משאירים את הכלב סגור למרות שסיים את מה שנתתם לו להתעסק איתו.
רוב הסיכויים שיהיה כאן רגע של משבר, והוא ירצה לצאת. זה קורה לרוב הכלבים וזה בסדר.
חשוב שהשלב הזה יהיה כמה שיותר קצר, כי אז הוא יצליח להתמודד איתו ולבסוף ילך לישון או ירגע בעצמו.
כדי לדאוג שהשלב הזה יהיה קצר תישארו רגועים ואם הוא התחיל לנבוח בגלל שהתרחקתם ממנו יותר מידיי פשוט תתקרבו לאזור שלו מבלי ליצור קשר עין, מבלי לדבר איתו או להגיע עד אליו.
כל אלו יחשבו עבורו לתשומת לב שעלולה לחזק את הבכי בתיחום.
(לשים לב שהילדים לא מתעסקים איתו בשלב הזה)
למי שמכיר סימני הרגעה של כלבים מוזמן להשתמש בהם על הכלב שלו כדי לעזור לו להירגע.
במידה ולא, אלמד אתכם מהם סימני הרגעה עיקריים בשפת הגוף של הכלב.
דבר אחד אסור לכם לעשות בשום מצב – אסור להוציא אותו בזמן שהוא משתולל בפנים.
אם הוא לא מצליח להירגע אחרי מספר דקות ללא העזרה שלכם, תתקרבו לכלוב, חכו שיפסיק להשתולל למספר שניות ואז תפתחו.
תנו לו רגע לקחת אוויר, לעשות כמה סיבובים בבית ואז קחו אותו לסיבוב הירגעות בחוץ של כמה דקות.
אם זה קורה שוב זה אומר שתהליך ההרגלה שלכם לא נעשה בצורה נכונה ויש צורך לחזור אחורה בשלבים.
במידה וזה לא קורה, נתחיל להאריך את משך הזמן שהכלב נמצא בתוך הגדר יותר יותר,
ומפעם לפעם נדלל את צעצועי ההאכלה, עצמות וכדומה.
סימנים שאפשר להתחיל לשקול גמילה מהגדר –
- כשאתם מתחילים לראות שהגור שלכם נהיה יותר ויותר רגוע בבית.
- אתם שמים לב שאתם פחות מעירים לו על דברים אסורים שהוא מנסה לעשות.
- הוא שואף לעשות צרכים מחוץ לבית, גם אם יש פספוסים פה ושם.
- אם אתם מרגישים שאתם מוכנים, אתם יכולים להתחיל לבדוק אם אפשר לסמוך עליו משוחרר.
- תשאירו את הגדר פתוחה וצאו ל-5 דקות.
- כדאי מאוד להשאיר מצלמה (אפילו את המכשיר הנייד) כדי לבדוק אחר כך איך הוא התנהג
- כשאתם רואים שהוא לא עושה כלום, אפשר לאט לאט להאריך את זמני היציאה כשהגדר פתוחה,
תתחילו לצאת ליציאות קצרות בזמן שהוא משוחרר בבית. - תתחילו להאכיל אותו מחוץ לגדר. לקבוע מיקום של המיטה שלו עם הקערות אוכל ומים בצמוד
כשאתם רואים שמיוזמתו הוא נכנס לגדר פחות ופחות אפשר להוציא אותה לגמרי.
יש כלבים שמאוד אוהבים את הגדר שלהם והיא לגמרי יכולה להישאר בבית אם לכם היא לא מפריעה. - אם הגור מאוד אוהב את הגדר הייתי מחכה עם ההוצאה שלה ושמה מיטה נפרדת מחוץ לגדר על מנת שיתחיל לבחור אחרת.
- כשאתם רואים שאפשר לגמרי לסמוך עליו בבית, תוציאו את הגדר אבל תשמרו אותה בינתיים, ליתר בטחון.