מהי החשיבות ומשמעות הרגלה נכונה למגע אצל גורים
חלק חשוב בחינוכו של גור כלבים צעיר הוא להכין אותו לדברים שהוא עשוי לפגוש בעתיד, ולהרגיל אותו אליהם. ההרגלה למגע היא חלק חשוב מהתהליך הזה, ומדוע זה כה חשוב?
הגור שלנו יחווה במהלך כל חייו מגע מכל מיני סוגים, ע”י כל מיני אנשים:
מגע שלנו, כמו – ליטופים, משחק, הוצאת קרציות, ניקיון, מקלחות ועוד.
מגע של ילדים – משיכות בזנב, באוזניים, בשפתיים, מכות "טפטופים", הכנסת יד לפה ועוד.
מגע של וטרינר: מישוש הגוף, בדיקת שיניים, חיטוט באוזניים, מדידת חום, גזירת ציפורניים, ריסון לצורך בדיקת דם או טיפול, ועוד.
מגע של ספר/ית כלבים: הברשה, מריטה (כלבים בעלי פרווה מסויימת, כגון טריירים), תספורת, פן, רחצה ועוד.
רוב הכלבים לא יאהבו מגע זה ואם לא נרגיל אותם לכך מגיל צעיר, הם עלולים ממש להילחץ ממנו ואף לנסות לתקוף.
בני האדם הינם יצורים אשר אוהבים להביע אהבה דרך מגע, חיבוק, נשיקה. למורת רוחם של הכלבים, כך אנו גם רוצים להראות לכלבים שלנו אהבה אך אנו שוכחים שהם כלבים, ושהתקשורת שלהם והדרך שלהם להביע אהבה היא מעט שונה משלנו. אנחנו צריכים לכבד את רצונו של הכלב, שלפעמים דווקא יעדיף להימנע ממגע כזה, ולהשתדל לגעת בו אך ורק בדרכים שנעימות לו בתוך שגרת היום-יום, אך יהיו מקרים בהם אין ברירה והמגע הפחות-נעים הוא הכרחי למען בריאותו של הכלב. לשם כך נרגיל אותו מגיל צעיר למגע מסוגים שונים, ויהיה לו הרבה יותר קל להתמודד, לקבל ואף לאהוב מגע של בני אדם בגופו.
איך מרגילים גור כלבים למגע
נתחיל בבית, באווירה טובה ורגועה. אנחנו נרצה לעבור על כל חלק בגופו של הגור, אך כמובן שלא בפעם אחת אלא על-פני מספר סשנים קצרים. כל תירגול צריך להיות מותאם לגור שנמצא מולנו, ובו נהיה קשובים אליו ולסימנים אשר הוא מראה לנו. אם נראה אי-נוחות או לחץ נאפשר לגור הפסקה או נסיים את אותו התרגול, ובפעם הבאה נחזור צעד אחד אחורה, למגע שהגור הרגיש איתו בנוח. במהלך התרגול ניגע לרגע בחלקים שונים בגופו של הגור, כאשר כל מגע שלנו בכל חלק גופו “מזכה” אותו בחטיף.
חשוב לזכור את חשיבות סדר הפעולות: קודם מגע ואז מגיע חטיף, לא להיפך!
סדרת תרגילים להכנת הגור לביקור אצל וטרינר:
ניתן לתרגל אותם עם הגור על הרצפה וכדי לדמות סיטואציה של ביקור במרפאה, אפשר לעשות את התרגולים כאשר הגור על שולחן כלשהו (כשהגור מאובטח כמובן), במקומות שונים בבית, ואף מומלץ מאוד ללכת לווטרינר לתרגול “על יבש”, כך שהגור שלנו יקשר חווית טובות ונעימות לביקורים אלה.
ראש: ניגע בראש, באף, נרים את השפה ונתעסק עם החניכים (הרגלה למברשת שיניים מתבצעת באותו האופן), ניגע באוזניים, נרים אותן, נהפוך אותן… המגע צריך להיות נעים לגור, אך נוכח ומורגש.
רגליים: מגע לאורך הרגל, מלמעלה (מקום החיבור עם הגוף) עד למטה, הרמת הרגל, התעסקות בין כריות כף הרגל והציפורניים, הזזת וכיפוף הרגל לכיוונים שונים (בעדינות כמובן!).
גוף: ניגע לאורך הגב, לאורך הבטן, הצוואר, החזה.
זנב: מגע לאורך כל הזנב, הרמת והזזת הזנב לכיוונים שונים, בעדינות.
חשוב לשים לב לשפת הגוף של הגור שלנו בכל רגע:
אם הוא מראה סימני לחץ או אי-נוחות, או מסרב לקבל מאיתנו חטיף, נפסיק מיד,
אין לכפות על הגור מגע בכוח.
המטרה היא להרגיל אותו למגע, שיאהב וירגיש בטוח כשאנשים נוגעים בו.
הכנת גור כלבים לביקור במספרה:
הרגלה חשובה בהקשר של מגע היא הרגלת הכלב לטיפוח.
לאחר שכבר תירגלנו את ההרגלה למגע, ליטופים ונגיעה בכל חלקי הגוף של הגור שלנו, יהיה לנו הרבה יותר קל להרגיל אותו למגע של הברשה, גזירה, מריטה, רחצה ועוד.
תחילה נראה לגור את המברשת (חשוב להתאים את המברשת לסוג פרוות הגור ולכן כדאי להתעייץ עם ספר/ית כלבים), נבריש הברשה אחת קצרה וניתן צ’ופר, לחלופין ניתן גם להעסיק את הכלב עם משחק נשיכה או משחק תעסוקה, ואז הברשה אחת יותר ארוכה ונאכיל, ואז מספר הברשות קצרות וכך נעלה בהדרגה את מה שמצופה מהגור לקבל בהבנה. הדרגתיות היא שם המשחק, שכן יהיו גורים אשר נעבוד איתם יותר לאט ויהיו גורים אשר קצב ההרגלה שלהם יהיה מהיר יותר. יתכן ואפילו יהיה הבדל בין תגובות הגור מיום ליום, כך שאולי יום קודם הוא לא חשש והיום קצת יותר. אנחנו נתאים את עצמנו לגור ולא להיפך.
חשוב לא פחות למצוא ספר/ית מקצועיים אשר אתם מתחברים אליהם, אשר יודעים להתאים את עצמם לכלב ושיעבדו עם כלבכם בהדרגה תוך התחשבות בצרכיו של הכלב שלכם.
מומלץ מאוד להגיע לביקורים במספרה בלי קשר לתספורת אלא “על יבש” (כמו שנעשה עם הוטרינר).
הרגלת גור למקלחת:
תחילה רק נהיה בחדר האמבטיה וניתן לכלב חיזוקים (צ'ופרים שווים במיוחד, משחקים שהוא ממש אוהב),
לאחר מכן נשדל אותו להכנס לתוך האמבטיה (או שנרים אותו בעדינות ולאט לתוכה) או לתוך המקלחון, כאשר הם ריקים ויבשים. הרבה פעמים התחושה ברגליים היא שונה בתוך האמבטיה, חלקה יותר ומלחיצה, לכן חשוב לעזור לגור להבין שהכל בסדר ולא קורה שום דבר מפחיד בתוכה אלא להיפך, ברגע שהוא נכנס נופל לו “ים” של חטיפים שווים ונאפשר לו לאכול כמובן. נראה לכלב את השפופרת (דוש) מכל מיני גבהים, ניתן לו להריח את השמפו, ונמשיך ללוות את כל התהליך בחטיפים שווים למדי. בהמשך נוכל לפתוח את המים בזרם חלש ולתת לגור להרגיש את הזרם על הגוף ועל הרגליים בליווי החטיפים, ולזמנים קצרים.
רק להרטיב לרגע, להאכיל ולתת לכלב לצאת ולהתייבש. למקלחת ממש נגיע רק בהמשך.
לסיכום, הרגלה נכונה למגע תיהיה הדרגתית בעוצמת המגע, באזורי המגע, במשך זמן המגע ובסביבה נטולת גרויים,
ולאט לאט נוסיף עוד ועוד גירויים שונים.
סבלנות והתמדה זה שם המשחק 🙂