כלבים מאד מודעים למתרחש בסביבתם, בין אם זה ריחות (הם עובדים קודם כל עם האף), מראות, רעשים וכמובן חיות ובכלל יצורים חיים. כל הגורמים הללו מאד משפיעים על הכלבים שלנו, במיוחד אם מדברים על כלבים ריאקטיבים ואו רגישים.
ניקח לדוגמא את הגזע בורדר קולי (גזע מאד נפוץ בקרב מאמצים) –
הגזע הזה בוית למטרה מאד ברורה – לרעות את העדר, להוביל את העדר בנתיב ברור.
לכן הבורדרים סופר רגישים לתזוזות פתאומיות. בנוסף הראייה שלהם, המבט למרחב היא סופר חדה. זה ידוע שיש לבורדר קולי את "המבט" שהם נועצים בנו כשהם בפוקוס.
אם במקרה הכבשה סטטה מהעדר שלה, הבורדר יגיב מייד ויחזיר אותה בחזרה.
אני נתקל בהרבה בעלי בורדרים החיים בערים צפופות שהכלב שלהם מגיב לאנשים שרצים, אופנועים, קטנועים, קורקינטים ולעתים גם אוטובוסים,משאיות ובכלל רכבים.
חייבים להבין שגנטית הם מאד ויזואלים ולכן כל תזוזה במרחב שלהם, בן אם היא שלנו או בעיקר מהסביבה עלולה לגרום להם להגיב.
דוגמא נוספת היא על בורדר שיוצא לטיול במסלול קבוע מדי יום, ובכל טיול הוא חולף על פני בית כששער החנייה פתוח ובסמוך יושב שם כלב.
יום אחד, אותו כלב לא ישב באזור הרגיל שלו ליד השער אלא דווקא מעבר לכביש.
הסיטואציה הזו הלחיצה מאד את הבורדר, שנעצר במקום ולא הסכים להמשיך בתנועה. למעשה הוא קפא במקום. לבעלים לקח כמה דק' לנסות לפענח מה קרה עד שהוא שם לב לשינוי "המינורי" עבור הכלב שלו באותה הסיטואציה.
עד כדי כך הם רגישים ומודעים לסביבה שכל שינוי הכי קטן עלול להשפיע עליהם.
כלבים באופן כללי הם חיות קונטקסטואליות, הם צורבים לעצמם "תמונות תמונות" של סיטואציות ועושים להם כל מיני קישורים במוח.
לכן חשוב ואף קריטי לבצע להם הכללה למספר רב של מצבים על מנת שיקשרו שכל אותם סיטואציות הן למעשה אותו דבר, ובכך נעזור לכלב להתמודד מבחינה רגשית.
חשוב לזכור, כלבים ניזונים מהסביבה שלהם, לטוב ולרע ובכך הם לומדים לקשר את הגורמים הסביבתיים כחיזוקים חיוביים או כעונשים ולפיכך יגיבו בהתאם.
האחריות שלנו כבעלי הכלבים היא להבין איך הכלב חושב ורואה את העולם ולנסות, כמה שניתן, להתאים לו את הסביבה שמיטיבה עמו.
עצם הפעולה הזו יכולה לשנות משמעותית את חייו של כלב רגיש או ריאקטיבי ולהפחית משמעותית את רמות הסטרס שבו הם שרויים, ולנו בעלי הכלבים הרבה פחות עבודה על כך ויותר הנאה מהכלב שלנו 🙂